מנהיגות כריזמטית ואבדן הזהות העצמית

פופר בונה מודל מורכב להסבר תופעת המנהיגות הכולל 3 רבדים: אופי המנהיג, אופי המונהגים , וההקשר בו מופיעה התופעה.
הוא שוזר רבדים אלה תוך שימוש בסיפור חייהם של שלושה אישים, בעלי מנהיגות כריזמטית בסדרי גדול והשפעה שונים.
צ'רלס מנסון - ברמת הקבוצה הקטנה
ג'ים ג'ונס - ברמת הקבוצה הגדולה\כת
אדולף היטלר - ברמה הלאומית

הספר פותח בהצגת סיפורי החיים של שלושה אישים אלו, ומדגים קווי דימיון בינהם וברעיונות שהיו להם לגבי תפקידם כמנהיגים.
מתוך תיאורים אלו קל לאתר דפוסים מרתקים החוזרים בין האישים, בייחוד בין מנסון וג'ונס

חולשת הספר בעודף תיאוריות פסיכודינאמיות, בעיקר בפרקים העוסקים בדמות ואופי המנהיג,
המנגנונים והדינמיקות הפסיכואנליטיות שעומדות בבסיס הניתוח גורמים לו להדמות יותר לספר הגות או פילוסופיה.
השימוש במודלים אלו לפענוח התנהגותם ורעיונותיהם של האישים השונים אמנם מצליח ליצור עניין רב, לאור האופי האומנותי כמעט שיש לעתים לאינטרפטציות פסיכואנליטיות, אך יש להטיל ספק במדעיותן.

ואף על פי כן, פופר מספק עושר רב של הסברים תיאורטים לתיאור תופעת אובדן הזהות העצמית, במיוחד בחלק העוסק בהקשר של התופעה.

הספר מצליח לשפוך אור רב על תופעת קצה מרתקת, שמעלה ספק בסוכנות שלנו כבני אדם למול אישים כריזמטיים ורבי השפעה.